סלקום ישראל בע"מ נ' דרור

החלטה

1.בפניי בקשת התובעת-הנתבעת שכנגד לחייב את הנתבעת-התובעת שכנגד בהפקדת ערובה כספית לפי תקנה 519 לתקסד"א להבטחת הוצאות הנתבעת שכנגד אם וכאשר תזכה בדין ותידחה התביעה שכנגד שהוגשה נגדה.

2.לאחר העיון בחומר שבתיק אני סבור כי אין צורך בהליך זה, מאחר וכתב התביעה שכנגד הוגש שלא כדין.

3.להלן השתלשלות ההליכים בתיק:

א.התובעת הגישה כנגד הנתבעת בקשה לביצוע בלשכת ההוצל"פ בראשל"צ בגין חוב כספי שהצטבר אצל התובעת לחובת הנתבעת.

ב.ביום 27.11.12 הגישה הנתבעת בלשכת ההוצל"פ בחיפה התנגדות לבקשת הביצוע וצירפה תצהיר מפורט כדין.

ג.ביום 13.5.13 התקיים דיון בפני כב' הרשם הבכיר א. ציז'יק ובמהלכו נחקרה הנתבעת על תצהירה.

עיון בפרו' מגלה כי מדובר בחקירה ארוכה, כאשר מדובר בחוב של 1,010 ₪ בסה"כ.

ד.ביום 19.6.13 נתן כב' הרשם החלטה מפורטת במספר נושאים שעמדו בפניו.

ה.בסע' 27 להחלטה קובע כב' הרשם כי יש לנתבעת –"הגנה דחוקה עד מאד, עד כדי כמעט שאינה קיימת", אך בכ"ז ניתנה לנתבעת רשות להתנגד רק מן הטעם כי התביעה לא הייתה מפורטת דיה.

ו.בסע' 28 להחלטה קבע כב' הרשם מהם גדרי המחלוקת שבין הצדדים ואשר יש לדון בהם – "ובעילות אלו בלבד".

ז.בסע' 29 להחלטה נקבע כי התיק יועבר לדיון בפני ביהמ"ש.

ח.בהחלטה לא ניתנה הוראה לגבי הגשת כתבי טענות מתוקנים.

ט.לפיכך, התיק הועבר לקביעת דיון בפניי, אך עד לקיום הדיון, התיק הולך ומתעבה בבקשות שונות.

י.ביום 10.9.13 הגישה הנתבעת מסמך הנושא כותרת "כתב הגנה ותביעה שכנגד" וסכום התביעה שכנגד הועמד על סך של 8,000 ₪.

יא.הנתבעת לא ביקשה רשות ולא הורשתה להגיש כתב הגנה, שהרי משניתנה רשות להגן מוגדרת בנושאים – אין מקום להגיש כתב הגנה נוסף ובמיוחד – כאשר לא ניתנה לכך רשות.

יב.ע"פ תקנה 214ה לתקסד"א את התביעה שכנגד יש להגיש עם הגשת כתב ההגנה.

במקרה דנן בקשת ההתנגדות הוגשה ב-27.12.12 והחלטת כב' הרשם ניתנה ב-19.6.13, ולכן המסמך שנקרא "כתב הגנה ותביעה שכנגד" הוגש ביום 10.9.13 ללא רשות, ושלא כדין.

יג.משקבע כב' הרשם את גדרי המחלוקת בין הצדדים, הרי אין מקום להרחיב את היריעה בדיון שבפניי, והוא יתקיים ביום 24.12.13 שעה 13.00 במתכונת זו, ובמטרה לסיימו במועד זה.

4.לפיכך, אני מורה על אי קבלת המסמך שהגישה הנתבעת ביום 10.9.13 ועל הוצאתו מתיק ביהמ"ש.